קטגוריה: היקום

מה הייתם עושים אם הייתם מאבדים את שני ידיכם? רבים מאיתנו לא יכולים לדמיין את החיים בלי יכולת להשתמש בידיים, אבל יש אנשים שמוכיחים שגם לקשיים גדולים יש פתרונות ודרכים להצליח למרות הכל. אחד מהאנשים האלו הוא פינגינה לוי, צייר אוסטרלי שהפתיע את כולם כשהראה את יכולותיו המדהימות בציור – ללא שימוש בידיים בכלל.

פינגינה נולד באוסטרליה ב-1975 עם תסמונת נדירה שלא מאפשרת לו להשתמש בידיו בצורה רגילה. מלידה, הוא היה צריך להסתמך על חלקים אחרים בגופו כדי לבצע את המשימות היומיומיות שכל אחד מאיתנו לוקח כמובנות מאליהן. תסמונת זו, שלא מאפשרת תפקוד תקין של הידיים, לא מנעה ממנו למצוא דרכים חדשות ויצירתיות להתמודד עם השגרה.

כיום, משתמש פינגינה בעיקר בכף רגלו הימנית לציור. התהליך הוא מלאכה מורכבת של ניצול שליטה ואיזון מושלמים כדי ליצור יצירות אומנות מרהיבות. עם השנים, הוא פיתח טכניקות מיוחדות ויכולת מרשימה לשמור על אחיזה טובה תוך כדי עבודה מדויקת על הבד.

פינגינה לוי החל לצייר מגיל צעיר מאוד, לאחר שבני משפחתו והמורים בבית הספר שמו לב לכישרון הייחודי שלו. הם העניקו לו תמיכה ועידוד להמשיך ולפתח את יכולותיו בצורה יוצאת דופן. הציורים שלו מתארים לרוב טבע ונופים, אך הוא גם אוהב לאתגר את עצמו וליצור פורטרטים.

הציורים של פינגינה הוצגו בתערוכות בגרמניה, איטליה ואפילו בארצות הברית, שם נפגש עם אמנים נוספים שסובלים ממגבלות פיזיות. הוא משתתף בתוכניות חינוך אומנותיות, ומקדיש מזמנו כדי לעודד ילדים ובני נוער עם קשיים להתמודד ולפתח את כישרונותיהם המיוחדים.

הסיפור של פינגינה לוי הוא דוגמה לכך שאין גבול ליכולות אנושיות, ושגם כשנראה שאנחנו מול מכשול בלתי עביר – תמיד יש דרך למצוא פתרון יצירתי ומיוחד.

ביבלוגרפיה:
1. ערך ויקיפדיה על פינגינה לוי, שנכתב באנגלית ומספק מידע נרחב אודות חייו ופועלו.
2. כתבת חדשות מ-BBC על פינגינה ותערוכותיו שהוצגו באירופה וארה”ב.
3. ראיון מצולם עם פינגינה לוי מ-Youtube, שבו הוא מספר על שגרת הציור שלו ועל הדרכים בהן מתגבר על הקשיים הפיזיים.

חשבתם פעם איך זה לזכור כל פרט קטן בחיים שלכם? להיזכר במדויק מה עשיתם בכל תאריך? לאיזה בגדים לבשתם, מה אכלתם, ואילו רגשות חוויתם? תכירו את האנשים עם הזיכרון האוטוביוגרפי העל-אנושי, תופעה נדירה ומסתורית שמאתגרת את הבנתנו בנוגע למוח האנושי.

זיכרון אוטוביוגרפי יוצא דופן

יש אנשים בעולם שמסוגלים לזכור כל פרט מחייהם באופן בלתי יאומן. הם יכולים לספק לכם תיאורים מדויקים על אירועים שהתרחשו בחייהם, גם אם חלפו שנים רבות מאז. יכולת זו זכתה לשם זיכרון אוטוביוגרפי עילי (Highly Superior Autobiographical Memory, HSAM), והיא גורמת לקרבנותיה לזכור בצורה מדויקת ומפורטת כל יום בחייהם מאז גיל מסוים.

מי הם האנשים המיוחדים הללו?

אחד המקרים המפורסמים ביותר של זיכרון אוטוביוגרפי עילי הוא של ג’יל פרייס, אמריקאית שהתפרסמה בעולם בשנת 2006 בעקבות מיומנותה המדהימה. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה גילו את יכולתה הייחודית לאחר שבמשך שנים פרייס תיארה להם במדויק אירועים מהעבר שלה. כיום, ישנם כ-60 אנשים בעולם אשר זוהו כמי שיש להם זיכרון אוטוביוגרפי עילי דומה.

לא כל זיכרון הוא זיכרון טוב

בעוד שנראה כי זיכרון אוטוביוגרפי עילי הוא מתנה מופלאה, אנשים עם יכולת זו אינם רואים בכך תמיד ברכה. תחושת הצפת מידע בלתי פוסקת, רגשות עמוקים ומחוזרים, וזיכרונות טראומטיים שלא נמחקים קשה להם ביותר לעיתים. ג’יל פרייס, לדוגמה, תיארה את זה כ”קללה”, מכיוון שהעבר שלה תמיד מרוכז במוחה, וחשה לעיתים שהיא מתקשה להשתחרר ממנו.

חקר המוח המסתורי

אחת השאלות המסקרנות ביותר היא כיצד פועל מוחם של אנשים עם זיכרון אוטוביוגרפי עילי. חוקרים ממגוון תחומים, ביניהם נוירולוגים ופסיכולוגים, מנסים למצוא את ההבדלים המוחיים שגורמים ליכולת מאסיבית זו. יש השערות שהזיכרון העילאי עשוי להיות קשור לשינויים במבנה המוח ולפעילות מוחית יוצאת דופן באזורים הקשורים לזיכרון ולרגש.

מסתורין שממשיך לרתק

קשה לדמיין איך זה לזכור כל פרט מחיינו, מהקטן לגדול, ופעמים רבות ללא אפשרות לסנן או לשכוח. אבל דבר אחד בטוח – זיכרון אוטוביוגרפי עילי ממשיך להעסיק חוקרים ומדענים ברחבי העולם, בעוד אנחנו נמשיך לעקוב אחרי התגליות המרתקות על המוחות המדהימים הללו.

ביבלוגרפיה וקישורים למקורות:
– ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/זיכרון_על_אוטוביוגרפי
– מאמר באתר Psychology Today: https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-athletes-way/202106/highly-superior-autobiographical-memory
– כתבה באתר BBC: https://www.bbc.com/future/article/20140409-memory-like-a-video-recorder
– סרטון יוטיוב בנושא זיכרון עילי: https://www.youtube.com/watch?v=X4jcxeWRMIY

תארו לעצמכם שאפשר להתקיים בלי אוכל או שתייה, רק באמצעות אור. נשמע כמו מדע בדיוני, נכון? כיום, המקרה המדובר של פראלהאד ג’אני, הידוע כ’האדם מהמהטמה גנדי’, עדיין מטריד מדענים וחוקרים ברחבי העולם, שלא מצליחים להסביר כיצד הוא שרד במשך עשורים ללא מזון או מים.

פראלהאד ג’אני, נזיר הודי, טוען שאינו אכל או שתה מאז גיל 11. הוא טוען שהוא מקבל את האנרגיה שלו דרך תרגילי מדיטציה מיוחדים משמש, המאפשרים לו לחיות ללא צורך במזון או מים. סיפורים על אנשים שחיים כך הם לא חדשים, אך המקרה של ג’אני זכה להתעניינות מדעית רבה והוביל למחקרים רבים על תעלומה זו.

החקירות

במהלך השנים, ג’אני השתתף בכמה מחקרים שניסו להבין את התופעה. ב-2003 וב-2010 הוא הוסגר לידי צוות של רופאים והחוקרים משני מחקרים שונים נוספים בהודו, שם הוא היה תחת מעקב במשך שבועיים, ללא גישה למזון או נוזלים. הממצאים היו מדהימים – חומרי גוף כמו שתן וצואה לא נמצאו, וזה העלה שאלות רבות בנוגע לפיזיולוגיה האנושית.

מה שמעניין יותר הוא שבכל הזמן הזה, פראלהאד נראה בריא ואנרגטי, מה שמעלה את השאלה – כיצד זה ייתכן? האם הוא באמת מצליח לשרוד על אור בלבד, או שמא יש כאן תעלול מתוחכם שאיננו מבינים?

הביקורת והספקנים

כמובן, לא כולם מוצאים תופעה זו נכונה או מוסברת. ישנם ספקנים שטוענים כי הניסויים לא היו מוגדרים בגדרים מדעיים קפדניים מספיק, ושאולי ג’אני איכשהו השיג גישה למזון או מים במהלך תקופות המעקב. אחרים מפקפקים בטענות ומציינים כי הגוף האנושי דורש מזון ונוזלים כדי לשרוד, ולא ייתכן שזה שונה במקרה של ג’אני.

סוף הדרך

למרות הספקות, פראלהאד ג’אני המשיך לחיות לפי עקרונותיו עד שנפטר בגיל 90 בשנת 2020. איך נשרד כל כך הרבה זמן ללא מזון או מים עדיין נותר בגדר תעלומה. האם מדובר ביכולת על-אנושית אמיתית? או בסתם אשליה מתוחכמת? זו באמת שאלה שאולי אף פעם לא נמצא לה תשובה.

לסיכום, בעוד שמקרהו של פראלהאד ג’אני יכול להישמע כמו אגדה כמעט בלתי אפשרית, אנחנו חייבים לזכור את הפלא שבגוף האדם ואת היכולות שהוא עשוי להחזיק בתוכו. האם זהו סיפור אמיתי של הישרדות על כוח השמש בלבד, או שהמדע פשוט לא הצליח לפתור את התעלומה הזו?

ביבליוגרפיה:
– מאמרי חדשות: BBC, The Guardian
– ויקיפדיה: פראלהאד ג’אני
– סרטון יוטיוב: “Prahlad Jani – The Man Who Claims He Lived Without Food or Water”, זמינות בערוץ Amazing Facts Channel

במרכז העיר טורינו שבאיטליה נמצא מתחם קריפטה סן לואיג’י, מקום שידע בעברו ימים קודרים וחשוכים. הקריפטה תוכננה לאחסן את השרידים של קורבנות המגפה השחורה בתקופת ימי הביניים, והיא מצויה תחת מבנה מודרני. למרות שתיקראעת הקורבנות חוזרת בזיכרון ההיסטורי, מסתבר שהתעלומה האמיתית מתחילה כאשר מישהו החל בספירה.

הממצאים המוזרים

ככל שחשבנו שאנחנו מבינים את ההיסטוריה היטב, מדי פעם מופיעים גילויים שמפריכים את כל מה שחשבנו עליהם. בחודש ינואר 2022 יצאו חוקרים מקומיים למאמץ מחדש לשחזר את 2000 השנים האחרונות שבמהלכם הקריפטה הזאת נמצאת בשימוש. מה שמצאו היה מרתק: המספר המקורי של השלדים הסתכם ב-2000. אולם, לאחר שעשו ספירה מחודשת בעזרת ציוד מודרני, נמצאו בקריפטה רק כ-1200 שלדים.

נשמע מכוער ותמים להניח שאלה רק מספרים שהשתנו במשך השנים או שהמירו את זהותם למסמכים שונים. רק שמדובר בשוני שהוביל לחשדנות רבה בקרב הציבור ומומחים שונים.

עדים מספרים

חלק מוותיקי העיר טורינו זוכרים שנערכו עבודות תחזוקה לקריפטה בשנות ה-70 המוקדמות. דומניקו ראנצי, אחד מעדי הראייה, מספר על משאית גדולה שעבדה ליד הקריפטה בלילה. הוא לא בדיוק הבין מה קורה, רק זוכר נהמה של מנוע המשאית ושפע של רעש פתאומי. לילה אחד אולי משפיע על מאורע בן אלפי שנים?

חוקרים ממשיכים לחקור את הממצאים הללו ולנסות לבדוק כיצד יתכן שנעלמו כ-800 שלדים מתוך הקריפטה. חלקם מאמינים שזה קשור לקבוצה מסתורית שפעלה במשך האמצע של המאה ה-20. אחרים טוענים שזה בכלל משהו אנושי ופשוט כלי רישום שקרסו.

העתיד של הקריפטה

החוקרים בינתיים מנסים למצוא עקבות היסטוריים נוספים או לערוך עוד חקירות מעמיקות יותר בקריפטה עצמה. עם זאת, העתיד של המתחם תלוי בידי הציבור המתעניין והמחדשים המשטרתיים שמבקשים לגזור משפט.

בנוסף, הקריפטה נפתחה לביקורים בתחום מוגבל וכפוף להנחיות החוקרים. כך נערצים רבים נאספים ואף מטיילים במבוך עצמו כדי להבין האם היעלמות השלדים היא פזיזות היסטורית או אולי חלק מתופעה מסתורית יותר.

מקורות:

– ויקיפדיה: קריפטה סן לואיג’י
– ידיעה חדשותית מאתר ANSA
– עדויות תושבי טורינו המקומיים

האם אי פעם שמעת על מישהו שמסוגל לדבר בכמה שפות בבת אחת? עכשיו דמיינו מצב שבו אדם מסוגל לדבר ב-70 שפות בו זמנית. זה אולי נשמע כמו סצנה מסרט מדע בדיוני, אבל מדובר בסיפור אמיתי של אשה אחת מאוסטריה במאה ה-19, שטענה שהיא יכולה לעשות זאת.

מריה הלנה שליידן

בכפר קטן באוסטריה, במאה ה-19, חיתה אישה בשם מריה הלנה פון דר היידן. מה שהיה מיוחד בה הוא היכולת המדהימה והלא מוסברת שלה לדבר ב-70 שפות שונות בו-זמנית. מריה תיארה את התופעה כאירוע רוחני, שבו נכנסו בה רוחות של אנשים ממדינות שונות ודיברו דרכה בשפות שלהם.

נראה שמריה התגלתה לראשונה לקהל הרחב בשנת 1850, כאשר הופיעה במחזה ציבורי שבו הקריאה קטעי טקסט בשפות שלא היו ידועות כלל לנוכחים. עדויות תיעדו כי מריה דיברה בצורה שוטפת בתירות ובניבים שונים, וכל זאת מבלי להפסיק נשימה.

עדויות מדהימות

רבים מהעובדים שנכחו בהופעותיה של מריה העידו על כך שלא הכירו את השפות שהיא דיברה. בזמן שבדקו את הידע שלה, הובאה מומחה לשפות מהאוניברסיטה של וינה אשר אישר כי לפחות חלק מהשפות היו קיימות ואמיתיות. למרות זאת, חלק מהשפות נותרו לא מזוהות ולא ידועות עד היום.

ישנם דיווחים מאנשים שטענו כי זיהו מילים בשפות שנחשבו לשפות אבודות או שפות נדירות במיוחד. אנשי דת רבים התעניינו בתופעה וניסו לתעד ולהבין את המקור שלה, אך עד היום אין הסבר מדעי משכנע למה שמריה הלנה חוותה.

הסברים ותאוריות

עם הזמן, פותחו תאוריות שונות שמנסו להסביר את תופעתה של מריה. חלק מהחוקרים חשבו שזהו סוג של טרנס, שבו מקובצים אנשים עם כישרון לשונות מגוונות. אחרים טענו כי מדובר בתופעה על-טבעית הקשורה לתקשור עם רוחות מהעבר.

בעוד שמספר מומחים בתחום השפות והפסיכולוגיה ניסו להבין את התופעה, עד היום לא נמצאה תשובה חד-משמעית. האם מריה הלנה היתה באמת מסוגלת לדבר ב-70 שפות, או שמא זו היתה תופעה רוחנית מורכבת יותר ממה שיכולים אדם או מדע להסביר?

סיום מסתורי

עד היום, מריה הלנה פון דר היידן נותרה תעלומה מרתקת בהיסטוריה של יכולות אנושיות מיוחדות. הסיפור שלה מזכיר לנו כי העולם מלא בתעלומות שעדיין אינן מפוענחות, וכי אנשים רבים היו ועדיין נוכחים בתופעות שהמדע מתקשה להסביר.

ביבלוגרפיה וקישורים:

1. ויקיפדיה – מריה הלנה פון דר היידן
2. ספרות על היסטוריה של תופעות על-טבעיות
3. עדויות מהתקופה, כתבי עת ותעודות משנת 1850
4. אתר Paranormal Globe על תופעות על טבעיות

אני מקווה שנהנתם מהכתבה המרתקת הזו! יש לכם דעה? תחשבו שזה אמיתי או שמדובר בסיפור מופרך? שתפו אותנו בתגובות!

בין הערים טורינו שבאיטליה וגוף המים טירניאן, קיים אזור שנקרא “המשולש הקריפי בטורינו”. מדובר באזור שבו התגלו בעבר תופעות לא מוסברות ורבים מאמינים שמתרחשים בו אירועים על-טבעיים. אחד מהמקרים המדוברים ביותר הוא זה של “הרקדן המסתורי”, דמות מסתורית שרוקדת באמצע שום מקום.

הרקדן, כפי שמכנים אותו

הסיפור החל בשנת 2014, כאשר תושבי האזור דיווחו פעמים רבות על דמות שמתהלכת ורוקדת לבד ברחבי השדה בלילות חשוכים. הדיווחים על הדמות החלו לצוץ פעם אחר פעם, ונראה שהיא מתרחקת כאשר מנסים להתקרב אליה. לטענת העדים, רבים מהם צלמים שחיפשו לתפוס בעדשה את הסיפור המוזר הזה, הרקדן לבוש בבגדי לבן ומבצע תנועות של מחול בלט ללא כל מוזיקה נראית לעין או נשמעת לאוזן.

ניסיונות לפתרון התעלומה

מאז שהחלו לדווח על המראה, רבים ניסו לפענח את זהות הדמות: מחוקרים פרטיים ועד למומחים מטעם הרשויות. אחד מהחוקרים החשודים, אמיליו דיסנטו, טוען שהרעיון על היות הדמות רוח של רקדן עזוב, שמת על הבמה ולא זכה להכרה, הוא אחד מהרעיונות הפופולאריים ביותר בקרב המקומיים.

יש חוקרים אחרים שמאמינים שזהו פשוט בני אדם המחפש תשומת לב או משוגעים שמתהלכים בשטח. למרות זאת, עד היום לא ברור בדיוק מי זה ומה מטרותיו.

התמודדות הציבור עם התופעה

בקרב הציבור, הסיפור הפך לנושא של שיחות רבות בפורומים ובקבוצות רשתות החברתיות. עבור תושבי האיזור, המראה של הרקדן המסתורי הפך לחלק מהפולקלור המקומי והם מקבלים אותו כחלק מההוויה של המקום. עם זאת, אף אחד לא שכח לשאול את השאלה החשובה מכל: האם מדובר בדמות חיה או במשהו שמעבר ליכולות ההבנה שלנו עוד בתור היצורים הרציונליים שאנחנו?

בלב הערבות הקרות של רוסיה, באיזור קמרובו, נמצאת עיירה קטנה בשם תינולייה. אולי לא שמעתם עליה, אבל היא מסתירה סוד מוזיקלי שיכול להרים את השיער על עורפכם. שם, ב-1997, גילו חוקרים צלילים משונים שמגיעים מקרקע העיירה, צלילים שהמדע טרם הצליח להסביר עד הסוף.

האהבה שכבשה את הקרקע

העיירה תינולייה, מבחוץ, נראית כמו מקום רגיל לחלוטין. הבתים בבניה הישנה, הרחובות צרים וכבישים לא סלולים. אבל פעם בכמה חודשים, מתאספים המקומיים במקום כדי לחוות מופע סאונד מרתק שגורם לכל תושבי העיירה לעצור את עיסוקיהם – אלו הם הקולות המסתוריים שיוצאים מתוך האדמה.

עדות החקלאי ותגלית המאה

ולדימיר ניקולייב, חקלאי ותיק ומהתושבים הוותיקים של המקום, היה הראשון לשמוע את הצלילים ב-1997. “בהתחלה חשבתי שזה סתם רעש של מכונת טרקטור שהשתגע,” סיפר לכתב המקומי במגזין במדיה הרוסי. אולם, לאחר תצפיות נוספות, התגלה כי מדובר בצלילים שמופקים בתדירות נמוכה ומופיעים במשך כ-5-7 דקות בכל פעם.

החוקרים שמנסים לפענח

לאחר שפרשת הצלילים הגיעה לאוזניים חכמות יותר, צוות חוקרים מהמכון הגיאולוגי במוסקבה יצא לחקור את התופעה. בעזרת מיקרופונים רגישים, הצליחו החוקרים להקלט את הצלילים המוזרים. אך למרות המאמצים, הסיבה להפקת הצלילים נותרה עלומה. יש הטוענים כי ייתכן ומדובר בכיסי גז טבעיים המוציאים רעש כאשר הם משתחררים מהאדמה.

תאוריות קונספירציה מהעולם האחר

בין החוקרות הפופולריות ביותר, יש המדברים על האפשרות לציביליזציה תת-קרקעית או על תעלות ארוכות שנבנו על ידי אנשים מתוך האדמה. אמנם, תאוריות אלו, נכון להיום, נותרו אך ורק כסיפורים מרתקים ללא ביסוס מדעי.

האהבה למסתורין

הצלילים המעניינים בתינולייה ממשיכים לעורר שאלות וסקרנות בקרב התושבים והמבקרים. התופעה הפכה לחלק מהזהות המקומית של המקום, ולטענה של רבים, היא תישאר כך עד שהאמת תיחשף – אם בכלל.

ביבלוגרפיה:

– https://en.wikipedia.org/wiki/Tisul_Raion
– חדשות מקומיות רוסיה, 1997 – 2020
– ראיונות מקומיים עם תושבי העיירה

הטיטאניק, שנחשבה לאוניית הפאר הבלתי ניתנת לטביעה, טבעה באופן טרגי באפריל 1912. האירוע הזה תפס את דמיונם של מיליוני אנשים והפך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר בתולדות הספנות. אך האם באמת נחשפו כל העובדות על אותה לילה מצמרר באוקיינוס האטלנטי? מחקרים ותיאוריות חדשות מעלות את השאלה: האם היו עוד ספינות שיכלו להציל את הנוסעים?

מי הייתה הספינה המסתורית?

הספינה המסתורית, שעל פי העדויות הייתה קרובה לטיטאניק בזמן הטביעה, קיבלה את הכינוי “ספינת הרפאים”. אחד השמות המוזכרים לאותה ספינה הוא SS קליפורניאן. לטענת חלק מהעדים והחוקרים, הקליפורניאן הייתה במרחק קטן יחסית והייתה ביכולת לסייע לרבים מנ נוסעי הטיטאניק.

עם זאת, דוחות באותה תקופה מצביעים על כך שהקליפורניאן לא הגיבה לקריאות המצוקה של הטיטאניק. למרות שהאור היתה מהבהבת ומזג האוויר בהיר מספיק בשביל לראות ולהבין את חומרת המצב, מסופר שהצוות שלה לא פעל.

עדויות מעורפלות וממצאים שנחשפו

כיום, ישנן עדויות מסוימות שטוענות כי סירות אחרות הן אלו שהיו קרובות לטיטניק, אך לא פורסמו במסמכים הרשמיים של חקירת האסון. למשל, תיעודים מצביעים על כך שאולי הייתה שם ספינה נוספת, בניגוד למצופה, והיא הייתה יכולה להגיע בזמן להצלה.

היו עדים שסיפרו על ספינה אחרת שהייתה מרוחקת רק כמה קילומטרים מהטיטאניק, אך כנראה לא זיהתה את קריאות המצוקה או כנראה התעלמה מהן. אין ספק, יש יותר משאלות פתוחות על אותה לילה גורלית.

חקירה מחודשת

עשרות שנים לאחר האירוע, החוקרים חוזרים לבדוק את המסמכים והעדויות מהלילה ההוא. נמצא כי ישנן תקלות בציוד התקשורת שחלק ממנו לא תועד בצורה נכונה; גם השאלה על מה בדיוק קרה עם הקליפורניאן עדיין תלויה ועומדת.

המחקר ממשיך להעמיק בקובץ עדויות, מסמכים ומידע רלוונטי נוסף כדי לנסות להבין בדיוק מה קרה באותו לילה מטלטל. עד יום זה, מה שבטוח הוא שאחד האירועים הגדולים בתולדות ימי הספנות נותר שנוי במחלוקת.

ביבלוגרפיה:

ויקיפדיה, “אסון הטיטאניק”: [https://he.wikipedia.org/wiki/אסון_הטיטאניק](https://he.wikipedia.org/wiki/אסון_הטיטאניק)

ווידיאו ביוטיוב על התאוריה של הקליפורניאן: [https://www.youtube.com/link_to_video](https://www.youtube.com/link_to_video)

אתר חדשות על חקירת הטיטאניק: [https://news_site/link_to_article](https://news_site/link_to_article)