פפסי, איפה מטוס הקרב שלי? – הסיפור המוזר של הפרס שלא היה
בשנות ה-90, פפסי יצאה בקמפיין שיווקי מפתיע שבו ניתן היה לזכות בפרסים על ידי צבירת נקודות מפחיות ומשקאות של החברה. אבל אף אחד לא ציפה שהקמפיין הזה יוביל לאחד הסיפורים המוזרים ביותר בהיסטוריה של השיווק.
איך הכל התחיל?
בשנת 1995, פפסי השיקה קמפיין בשם “Drink Pepsi, Get Stuff” (שתו פפסי, קבלו דברים). במסגרת הקמפיין, לקוחות יכלו לאסוף נקודות מפחיות ובקבוקים ולהמיר אותן בפרסים שונים כמו חולצות, כובעים ותיקים. הפרס הגדול ביותר ברשימה היה, לכאורה, מטוס קרב מסוג הרייר תמורת 7 מיליון נקודות.
הפרס המפתיע
בפרסומת לטלוויזיה של הקמפיין, הופיעה סצנה הומוריסטית שבה נער נוחת עם מטוס הקרב “הרייר” ליד בית הספר שלו, ואומר “הרייר תמורת 7 מיליון נקודות”. רבים ראו בכך בדיחה, אבל אחד מהם, ג’ון לאונרד, לקח את זה ברצינות.
התוכנית של ג’ון לאונרד
ג’ון לאונרד, אז סטודנט אמריקאי, הבין שהפרסומת לא כללה שום הסתייגות או תנאי לכך שהפרס אינו אמיתי. הוא החל לגייס כספים ממשקיעים, וגילה שהוא יכול לקנות נקודות בכמויות גדולות באמצעות קטלוג של החברה. הוא גייס את הסכום הדרוש ורכש מספיק נקודות כדי לטעון את הפרס – מטוס הרייר.
הקרב המשפטי
לאונרד שלח את הנקודות לפפסי יחד עם בקשה למטוס הרייר. החברה סירבה בטענה שמדובר בבדיחה ושלא הייתה שום כוונה לספק את המטוס. ג’ון לאונרד החליט לתבוע את חברת המשקאות על כך שלא קיימה את מה שלדעתו היה חוזה מחייב.
התוצאה
העניין הגיע לבית המשפט, ובסופו של דבר השופט פסק לטובת פפסי, קובע שהפרסומת הייתה בבירור הומוריסטית ולא ניתן היה לצפות באופן סביר שמישהו יחשוב שהחברה באמת מתכוונת לספק מטוס קרב. הפרשה כולה הפכה לאחת הסיפורים המוזרים ביותר בתולדות השיווק והפרסום.
סיכום
הסיפור של “פפסי, איפה מטוס הקרב שלי?” מדגיש עד כמה חשוב לקרוא את האותיות הקטנות ולהבין את ההקשר של פרסומות. הוא גם מראה לנו כיצד רעיון שיווקי הומוריסטי יכול להוביל לתוצאות בלתי צפויות ולקרב משפטי מפתיע. כך, הקמפיין של פפסי נשאר זכור לא רק בזכות הפרסים שהוא הציע, אלא גם בזכות הסיפור המוזר והמשעשע שגרם לכולנו לחייך.
כותרות במאמר
לדף ויקיפדיה בנושא זה
לסדרת תעודה בנושא מבית NETFLIX
מעוניינים בהרחבה על ערך זה?
השאירו לנו תגובה בסוף הדף ונשמח להתייחס
כתיבת תגובה